מה זה אושר?

רבות נכתב על המושג הזה.
אנחנו נוהגים לבקש, לרצות, לכמוהה אליו אל האושר הזה ויחד עם זאת, האם עצרנו פעם לחשוב באמת מה הוא האושר הזה מבחינתנו?
מה זה ה"אושר" זה?
איך הוא נראה והכי חשוב, כיצד נדע אם הגענו לשם?

האמת, שניסיון חיי לימד אותי שכבני אדם אנחנו משתנים כל הזמן.
ה"אני" של היום הוא לא תמיד ה"אני" של אתמול
וכנראה הוא שונה מה"אני" של מחר.

בתור ילד, הייתי מאושר כשקנו לי גלידה או כשקיבלתי ציון טוב במבחן.
כנער, האושר היה טמון בסביבה החברתית שלי. כשהייתי מוקף בחברים, בילויים ומסיבות, הרגשתי על גג העולם. כשהתחתנתי לפני 25 שנה חשבתי שהנה, זה האושר.
היום אני מוצא את האושר שלי במקומות אחרים לגמרי.
בעשור החמישי לחיי, מצאתי שרגעי האושר שלי מציפים אותי דווקא כשאני מתאמץ. כשאני מתעמת עם המקומות הקשים לי. כשאני מתגבר על קושי, אני מרגיש שגיליתי משהו חדש על עצמי, משהו שלא ידעתי, כאילו כבשתי מקום חדש שלא הייתי מודע לקיומו. אני מבין היום כי כמו ה"אני" זה משתנה כל הזמן גם האושר או מושא האושר משתנה עם השנים.

מחקרים מראים שכבני אדם, נולדנו עם רמת אושר קבועה פחות או יותר וגורמים חיצוניים בחיינו יכולים להרים או להוריד את רמת האושר באופן רגעי ולאחר זמן קצר, רמת האושר חוזרת לרמתה המקורית.
זכייה בלוטו תעלה לנו את רמת האושר לחודש, חודשיים אולם בסוף היא תחזור חזרה לרמת הפתיחה. באותה המידה, גם כשאנו חווים משבר או קושי, רמת האושר יורדת לתקופה וחוזרת מהר מאוד לרמת הבסיס. העובדה הזו מובילה אותי לתובנה שאם אני כל הזמן ישאף לאושר או לתחושת אושר שכאמור חולפת מהר, אני אפספס משהו מהותי בחיים. הכמיהה הזו לאושר תמנע ממני את העיקר שהוא מבחינתי, ההנאה מהדרך. הגילוי הזה על עצמי, שאני יכול, למרות כל הקשיים, לנסות, לחוות, ליפול, לקום ולהצליח. גם אם ניסיתי ולא הצלחתי, למדתי. למדתי מה או איך לא ומכאן חיפשתי מה או איך כן.

האלטרנטיבה שמצאתי היא לייצר הצלחות קטנות, בצעדים קטנים, כך שהעליה ברמת האושר תהיה אולי קטנה ביחס לרמת הבסיס ויחד עם זאת, תכיפות התחושות הטובות תהיה גבוהה:

האושר שלי היום הוא תחושת החופש.
החופש לבחור בעצמי את המקומות עימם אני רוצה להתמודד. בחירה מתוך היכרות עצמית, עם הערכים שלי, עם המטרות שלי ועם המשמעות שאני נותן לחיים שלי. כל החלטה שלי בחיים נמדדת לפי המטרות והערכים הללו. נכון, לא הכל מושלם ויש ויתור ופשרות ויחד עם זאת, הדרך הרבה יותר ברורה.

מחקר נוסף קובע כי האושר הינו שילוב של הנאה + משמעות.
אם בעבר המחשבה הייתה כי החלוקה בין מרכיבי האושר היא 50% הנאה ו – 50% משמעות, היום התפיסה היא מעט שונה. היום מבינים כי להנאה יש מקום הרבה יותר צנוע במרכיבי האושר.
הנה דוגמה:
טסתי לחו"ל למלון מפנק באחת מבירות אירופה, נחתי, ביקרתי בכל המוזיאונים האפשריים, אכלתי כיד המלך, עשיתי שופינג בחנויות הכי יוקרתיות וטרנדיות, ראיתי הצגות והופעות שוות במיוחד וקינחתי בפארק מים מפנק. חזרתי לארץ, לשגרה. זיכרון החופשה מלווה אותי יום, יומיים ולברי המזל, שבוע או שבועיים ואז…. זהו, תם ונגמר עד הריגוש הבא.
מנגד, הדברים שמעניקים לנו משמעות בחיים, נשארים איתנו זמן ארוך יותר ומשפיעים על רמת האושר בצורה עמוקה הרבה יותר.
הנה דוגמה נוספת:
לגדל ילדים זה לא פשוט. למען האמת, גידול ילדים זו עבודה מאוד קשה. החל משלב הלידה, דרך התעוררות בלילות לבכי, החלפות ואוכל באישון ליל. גם כשהילדים גדלים זה עדיין לא פשוט. חוגים, חברים, ריבים בין אחים, התמודדות מול מורים, לימודים ובית ספר. יחד עם כל הקושי הזה, אני משוכנע אם תשאלו כל אמא ברחוב (ומניסיון גם את אבא), גידול ילדים, למרות הקושי ולמרות העובדה כי לעיתים אנחנו לא יכולים לציין זאת כ"הנאה", תורם משמעותית לרמת האושר. אין כמו לגדל ילד ולראות איך הוא יוצא מהקן ומצליח להסתדר בעולם.
מכאן נובע כי התרומה הגדולה ביותר לאושר האישי עוברת דרך מציאת המשמעות שלנו בחיים. כל אחד והמשמעות שהוא מעניק לחייו. לא תמיד זה פשוט ולעיתים זה אפילו די קשה ויחד עם זאת, אם אנחנו כמהים לאושר, זה כל כך שווה את המאמץ.

נכתב עבור מרכז קואוצ'ינג ישראלי ע"י עמית ליאור – מאמן אישי ועסקי

אתם מוזמנים לשמוע וללמוד עוד וליצור קשר טלפוני ב 055-8807928
או לבקר באתר האינטרנט של עמית כאן
או בדף הפייסבוק  כאן

 

 

 

 

 

Back to top button