קבלת החלטות

קבלת החלטות מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפנינו בחיים

יכולת קבלת החלטות היא אחד ההבדלים העיקריים שמבדילים בין שלב הילדות לבין שלב הבגרות.
איך ילד מקבל החלטות? ילד בוחר לפי מה שמעניין אותו כרגע.
"אבל בא לי" מבלי לחשוב על העתיד. בא לי לשחק, אז אני משחק. בא לי לאכול, אוכל, בא לי ללכת לחבר, אז זה הדבר החשוב ביותר.

באחד ממקומות העבודה בעברי, הייתה עמדת מודיעין וקבלה בכניסה.
סדרי העדיפויות של איש השירות שעבד שם היו: האחרון בתור שהגיע הוא הכי חשוב. מצחיק האאאא? אתם יכולים לראות מקומות בהם גם אתם פועלים ככה.
נכנסים בבוקר למשרד ומתחילים לענות למיילים מאתמול בלילה בין אם הם חשובים או לא ודוחים את הדברים החשובים.

בתור ילדים, אנחנו נתונים תחת אחריות הורינו ומכאן שאת רוב ההחלטות החשובות בחיינו הצעירים, מקבלים אנשים אחרים.
הורים, מורים, מפקדים בצבא וכו…
ופתאום, בשנות ה 20 שלנו, בד"כ אחרי הצבא או אחרי הטיול הגדול, אנחנו יוצאים לחיים ונאלצים להתמודד עם החלטות גורליות בעצמנו מבלי שהכינו אותנו כמעט לכך.

גם כמבוגרים, תהליך קבלת ההחלטות לא קל לנו

מי בא קודם, הילדים או אני, מה שהבוס רוצה או מה שאני מעדיף?
בית חדש או חופשה חלומית?
מה המדד להחלטה שמוביל אותנו?

הרי לכאורה יש לנו הכל היום.
יש לנו ידע שלא היה לאיש מעולם בתקופות קודמות ובכל זאת, קשה לנו.
מלבד הידע יש לנו, זמן, משאבים, חברים להתייעץ איתם, ד"ר גוגל ופרו"פ ויקיפדיה במרחק נגיעה. אבל משהו חסר.

מכירים את זה שחבר רוצה להיפגש איתכם ולא כל כך בא לכם?
מה אתם אומרים לו?
הרי לא תגידו שלא בא לכם להיפגש איתו, הוא ייעלב. אז במקום אנחנו אומרים – "אין לי זמן".
בואו נתעכב רגע על זמן. יש לנו או אין לנו זמן?
זמן יש, אז מה הבעיה?
הבעיה היא סדרי העדיפויות.
אז כמו שאנחנו מספרים סיפורים כאלה לחברים, ככה אנחנו גם מספרים לעצמנו סיפורים.

קשיים בקבלת החלטות – סיבות

ישנן המון סיבות בגינן קשה לנו לקבל החלטות.
במאמר זה אני רוצה להתמקד ב 3 סיבות:

  1.   אבולוציה

    האדם המודרני (ההומו ספייאנס) הוא גלגול אבולוציוני של מיליוני שנים. לאדם הקדמון בסביבתו הטבעית לא היו יותר מדי דילמות והבחירות שלו נבעו מתוך מספר צרכים מאוד מצומצם:

  •         רעב
  •         צמא
  •         שינה
  •         רבייה
  •         ביטחון אישי

מתוך הצרכים הללו, האדם עבר ממקום למקום, יצא לציד וללקט מזון, לפי עונות השנה חיפש מקורות מים, וכשפגש אריה בדרך נס על חייו או נלחם.
רק ב 10,000 השנים האחרונות, האדם התחיל להתמודד עם דילמות והחלטות שאינן טבעיות לתהליך האבולוציוני.
החלטות כמו, מקום מגורים מתוך שיקולים של קרבה לעבודה, או להורים ולא לפי הקרבה לבאר או מקור מים אחר.
החלטה על בת זוג לא מתוך סיבה לחזק את המין האנושי (פרו ורבו) אלה לחפש מישהי שמתאימה לי ונעים לי איתה וכדאי גם שאני אוהב אותה.
תקופה כזו היא פסיק קטן בתוך ההיסטוריה האנושית וניתן לומר כי המוח שלנו רחוק מלהיות מותאם לתהליך קבלת החלטות מורכבות כאלה שאינן נובעות מתוך רשימת הצרכים הבסיסית שלנו.

  1.   השפעה של ההורים והסביבה החברתית

    כולנו בעצם תוצר החינוך של ההורים, מערכת החינוך והמרקם החברתי בו גדלנו.
    ניתן לומר כי אלו הגורמים המעצבים את האישיות שלנו כאדם בוגר. כל עוד אנחנו צעירים, אנחנו נתונים למרות של ההורים ולכן זה טבעי ליישור עמדות עם התפיסה שלהם.
    אבל, ככל שאנחנו מתבגרים (תהליך טבעי המתחיל בגיל ההתבגרות), מתחיל להיווצר דיסוננס.
    הדיסוננס הזה הוא בעצם מאבק בין התפיסות עליהן גדלנו לבין עיצוב האדם הבוגר שאנחנו מפתחים.
    מאבק זה מקשה עלינו לעיתים לבחור ולהחליט.

  2.   חשיבה בקצוות/ תבניות

    לעתים אנחנו מורגלים לחשוב בקצוות בין כן ולא או בין שחור ולבן, צודק או טועה.
    ואז, אנחנו שוקלים את הדילמות שלנו לאור הגישה הזו.
    כאילו אם אין לנו תעודת ביטוח להצלחה שלנו אנחנו לא נצא לפעולה.

המציאות הוכיחה לנו לא פעם שהחיים הם לא בחירה בין קצוות

בחיים יש הרבה צבעים בין שחור ולבן. ישנם מקרים בהן הבחירה היא בין מספר אפשרויות טובות או בין מספר אפשרויות גרועות ואז צריך לבחור באפשרות הכי פחות גרועה.
יש עוד המון סיבות לקשיים שיש לנו בקבלת החלטות אולם כרגע, אני רוצה להתחיל להתרכז בפתרונות.
בבית ספר מלמדים אותנו המון דברים חשובים מאוד. מתמטיקה, ספרות, תנ"ך ואנגלית. אולם את אחד הכישורים החשובים ביותר שנזדקק לו בחיים, אף אחד לא מלמד אותנו.
גם העובדה כי אנחנו נוטים לקבל החלטות עפ"י מה שלמדנות מההורים, הופכת אותנו לשלוחה חיצונית להם במקום לייצר לעצמנו זהות חדשה ואותנטית.
כדי שנדע לקבל החלטות המתאימות לי, אני אמור להתחבר לרצון שלי. החיבור הזה הוא חלק מהפתרון שאני עומד להציג לטובת שיפור תהליך קבלת ההחלטות.

פתרון – חיבור עצמי לקבלת החלטות

  1.   חזון

    כפי שציינתי קודם, חלקינו לפחות, חיים ומנסים להגשים חלום של אחרים. חלום שמישהו אחר חלם עבורנו.
    ברוב המקרים, החלום הזה נשתל לנו בראש ע"י ההורים, הסביבה, הטלוויזיה ובית הספר בגיל צעיר ואנחנו מרגישים לחץ או מחויבות, להגשים אותו.
    כאילו, שרק הגשמת החזון הזה תעניק לנו אישור שאנחנו ראויים, אהובים, טובים מספיק או מוערכים על ידם.
    זוכרים כשהיינו ילדים, חלמנו.

    כששאלו אותנו מה נרצה לעשות שנהייה גדולים, לא פחדנו לחלום להיות סופרמן, ספיידרמן, וונדר וומן, טייס, כבאי וכו.
    הבנת החזון שלנו, אמורה להחזיר אותנו למקום ההוא של הילד לפני שמישהו חסם לו את החלום, אבל ממקום שמקבל החלטות כמו בוגר.
    זוכרים מה זה אומר? לא מה "בא לי" אלה ממקום של "מה נכון לי".

    כדי שנוכל להתקדם ולקבל החלטות המתאימות לנו, עלינו להבין תחילה מה הוא החזון שלנו. לאן אנחנו רוצים להניע את העגלה הזו הנקראת אני.

  1.   ערכים

    מכירים את המושג "חיבור עצמי"? חיבור עצמי אומר בעצם להבין מי אני, מה החלום שלי, מה היכולות שלי והכי חשוב, להתחיל להחליט לאור החיבור הזה.

    הערכים הם מקור המוטיבציה הגדול ביותר שלנו. הם בעצם רשימת ה"למה" אנחנו פועלים בעולם בכלל.
    רשימת הערכים שלנו היא בעצם סט התכונות או האידיאלים שלנו, שלפיהם אנחנו רוצים לפעול.
    מי שאנחנו, או לייתר דיוק, האדם שאנחנו רוצים להיות.

    כדי להחליט נכון על ההחלטות להיות מחוברות לערכים שלנו (הרי אמרנו, הערכים זה אנחנו) .
    אם ערכים זה אני אז החלטה מחוברת לערכים משמעותה "חיבור עצמי"
    נהלו רשימת ערכים והתחילו לבחון את הפעולות וההחלטות שלכם לאור ערכים אלו.
    האם ההחלטה תואמת את הערכים שלי או לא.
    באופן די וודאי ניתן לומר כי החלטה שאינה תואמת ערכים, פוגעת בביטחון העצמי שלנו.
    מנגד, החלטה תואמת ערכים מגבירה את החיבור העצמי, מעלה את הביטחון העצמי ומקדמת אותנו למטרות.
    קבלת החלטה מחוברת לערכים היא קבלת החלטה המחוברת לעצמנו.

  1.   מטרות

    אז אחרי שיש לנו חזון ואנחנו מכירים בערכים האישיים שלנו, כל מה שנותר לנו זה לקבוע מטרות. המטרות אמורות לנבוע מהחזון וכמובן שכדאי שיהיו מחוברות לערכים שלנו.
    המטרות שלנו הם בעצם אבני הדרך שיובילו אותנו בסופו של דבר להגשמת החזון.
    מטרה טובה ונכונה אמורה להיות מדידה ובעלת מועד ברור לביצוע. בעלת מדדים ברורים לביצוע כמו כמות, טיב או איכות, מועד התחלה ודד ליין לביצוע וסיום.
    אחת הדרכים הבטוחות לביצוע המטרות היא לנהל לו"ז שבועי קבוע שבו אנחנו מקציבים זמן מראש להתקדמות לכיוון המטרות הללו.

סיכום

אז לסיכום, במאמר פרטתי חלק מהסיבות בגינן יש לנו קושי לעיתים בקבלת החלטות.
כתבתי על הסיבות הפיסיולוגיות הנעוצות באבולוציה, על החינוך והשפעת ההורים שלנו, ציינתי את עניין החשיבה בקצוות ואת הבעיתיות בכך.
ציינתי את הפתרונות ועל חשיבות החזון והערכים שלנו כדי להבין את החשיבות שלהם ואת המקום שלהם בחיבור העצמי שלנו והבנו גם כיצד אפשר להציב לעצמנו מטרות.
נותר לי רק נושא אחרון שכדאי לנו לקחת בחשבון כדי שבאמת נצליח להתחיל לעשות ולהתקדם לעבר ההגשמה העצמית שלנו.
לנושא הזה קוראים "גישה".
לעיתים, כל מה שנחוץ לנו לעשיה זו גישה נכונה.
יש עקרון באימון שנקרה גישה/ עשיה/ תוצאה.
גישה המחוברת לערכים, מאפשרת לנו להמשיך לפעול גם במצבים לא נוחים או לא נעימים מכיוון שהמטרה ברורה לנו.
פעולה מתוך גישה נכונה מאפשרת לנו לא רק לקבל את ההחלטה, אלה גם לוודא שאנחנו עומדים בה.
כבר אמר מי שאמר: "העדף פעולה לא נעימה שאושר בסופו מפעולה מהנה שסבל בסופה. הבנת הערכים שלנו מאפשרת לנו לאמץ גישה שתקל עלינו את הדרך ותמקד אותנו במטרה!
גישה כזו לא אומרת שנצליח בכל דבר שאנחנו עושים.
הדרך להצלחה עוברת דרך לא מעט נקודות של חוסר הצלחה ושל תסכול ויחד עם זאת, חיבור המטרה לערכים יזכיר לנו כל הזמן את ה"למה" אנחנו פועלים ולאן אנו שואפים (אדיסון).

בהצלחה ובחירות נכונות

נכתב על ידי עמית ליאור, מאמן אישי ועסקי

קבלת החלטות
קבלת החלטות

Back to top button