איך אנשים מודדים אותך

למה חשוב לנו מה אחרים חושבים

איך אחרים רואים אותנו

אז איך אנשים מודדים אותך?
חלק ניכר מהתסכול שאנחנו חווים בקשרים בין אישיים נובע מחוסר היכולת שלנו להעריך כיצד בדיוק אנחנו נתפסים בעיני אחרים או במילים אחרות, כיצד אנשים מודדים אותנו?
המח האנושי מזהה ומתקשר באמצעות חמשת החושים ומכיוון שאנחנו יצורים ויזואליים חלק גדול מהמידע נאסף על ידינו באמצעות חוש הראייה.
מעבר לכך, שילוב של נתונים הנקלטים בשאר החושים שלנו כמו קול, טעם , מגע, ריח… כל אלו מעובדים בשלב הראשון במערכת הרגשית שלנו.
כך שהתגובה שלנו לאחרים ושל אחרים אלינו היא לרב בראש ובראשונה – תגובה רגשית,חשוב והכרחי להבין את זה.

מי מאיתנו לא נתקל בסיטואציה שבה ניסה להעביר מסר ודבריו הובנו שלא כראוי?
מי מאיתנו לא מתאמץ "לעשות רושם" או "להרשים" בני זוג, קולגות, מראיינים, חברים…
מה היא מערכת השיקולים שאנו מפעילים בנסותנו לעשות כן?

כולנו חווים את ההרגשה הזאת מדי פעם:
"לא מבינים אותי"
"לא שומעים אותי"
"כמה פעמים אני יכול להסביר לך את זה?"
"לא הייתי מספיק ברור?"
"איך אני גורם להם לראות מי אני באמת ?, למה אני מסוגל באמת?"
"אני רוצה לשדר ביטחון עצמי"
הרשימה אין סופית…

איך אנשים מודדים אותך

בסיכומו של דבר, רובנו לא מודעים בצורה מלאה לדרך שבה תקשורת בין אישית עובדת ולכן על פי רב פשוט – מהמרים, או מתנהלים בשיטת ניסוי וטעייה.

מחקר מעניין בנושא איך אנשים מודדים אותך

אני רוצה לשתף אתכם בתוצאות מעניינות של מחקר מקיף שנעשה בנושא, על פי מחקר זה.
כאשר אנחנו מתקשרים עם הסובבים אותנו מה שנקלט אצלם כמסר שביקשנו להעביר עובר תהליך רגשי שבסופו לתוכן המילים שלנו יש משקל נמוך מאוד אך לאיכויות הקול ושפת הגוף שלנו יש משקל כבד מאוד.

7% – תוכן המילים
38% – הווליום והאינטואיציה
55% – שפת הגוף והבעות הפנים

מכירים את הביטוי "זה לא מה שאתה אומר , זה איך שאתה אומר את זה" זאת למעשה כל התורה על רגל אחת.
אם אתם מעבירים מילולית מסר כנה אך שפת הגוף שלכם משדרת חוסר כנות בסופו של דבר המסר שייקלט על ידי הסביבה שלכם הוא שדבריכם אינם כנים.

אם אתם מבקשים בקשה פשוטה אך עושים זאת בטון גבוה אל תתפלאו כשהצד השני יגיב בהתגוננות, תקיפה, פגיעות וכו' .
המילים שלכם היו פשוטות אך הטון שבו נאמרו היה קשה ומאיים וכפי שכבר הבנתם למילים עצמן כמעט ואין משקל בסופו של דבר …

מה קורה במוח שלנו

אולי תופתעו לגלות זאת, אך המח האמוציונלי שלנו, המערכת הרגשית/ החישתית, הוא הוא שומר הסף העומד בין הסביבה שלנו למח הרציונאלי האחראי על קבלת החלטות.
ובמילים אחרות, רגש ותחושה הם פרמטרים מכריעים בתהליכי קבלת החלטות כאלה ואחרות של המח הרציונלי שלנו.
כך שבסופו של דבר, כך או כך, כל תגובה שלנו או החלטה שנקבל היא בבסיסה – שקלול של רגשות ותחושות.
עולם הפרסום, למשל, מכיר את המבנה הזה היטב. ולכן משתמש בו על מנת להשפיע על ההחלטות שאתם מקבלים כצרכנים.

בעולם הפרסום מבינים שאם יתנו לכם תחושה של שייכות, של בית המח הרציונלי יקבל בקלות החלטה לרכוש את "הקוטג' עם הבית".
ואותו הקוטג' הוא ללא ספק הנמכר ביותר מבין מגוון רחב של מוצרים דומים, זהים ואולי אף טובים יותר אך כפי שכבר הסברנו זה לא המה אלא האיך…

בואו ניזכר לרגע כיצד הפכה סלקום לחברת הסלולר הגדולה בישראל עם הסלוגן:
"בשבילנו, הכוכב זה אתה"
הם גרמו לצרכנים להרגיש כוכבים והצרכנים הגיבו בהתאם.

דוגמה נוספת היא קמפיין הבחירות הגאוני של ברק אובמה עם הסלוגן "YES WE CAN"  סחף אחריו אומה שלמה.
ברגעיו הקשים של העם האמריקני הנתון למשברים כלכליים, ביטחוניים, לאומיים וסביבתיים כשהתחושה הכללית היא של איבוד תקווה, הגיע הסלוגן הגאוני שגרם לכולם להרגיש שיש תקווה.
שהם יכולים להתגבר ולנצח. וההרגשה הזאת הובילה להחלטה של רבים לבחור בו לנשיא.

כך נבחר בארה"ב הנשיא האמריקני- אפריקאי הראשון שהוא גם הנשיא המוסלמי הראשון וגם הנשיא הראשון שנולד מחוץ ליבשת אמריקה.
עכשיו כשאתם יודעים קצת יותר – גם אתם יכולים!

שלכם,
אורלי שוורץ, מאמנת אישית ועסקית , מטפלת הוליסטית ומנחת סדנאות.

מעגלים של אור
לפרטים נוספים ולתיאום פגישת אימון אישית: 050-5418228.

*כל הזכויות שמורות לאורלי שוורץ .

Back to top button