אחד על אחד עם מתן גפן

אנחנו שמחים לארח לראיון במדור אחד על אחד את ד"ר מתן גפן

שלום מתן, לכבוד הוא לנו לארח אותך במדור, נשמח שתציג את עצמך לקוראינו

אני (יליד 1950) בן קיבוץ עין המפרץ (ליד עכו) וחבר בו הרבה שנים. ארבעה תחומים מרכזיים בחיי: משפחה, מוסיקה, חינוך וניהול חברתי.
אשתי (גם היא בת קיבוץ עין המפרץ) עוסקת שנים רבות בתחום ההוראה ללקויי למידה ואף מדריכה מורים בתחום זה. משלושת ילדי שני הגדולים הם רופאים ו"הקטנה" בת 22 מחפשת את עצמה.
מוסיקה: אני בוגר האקדמיה למוסיקה בת"א ועוסק בתחום זה שנים רבות (נגינה כתיבה וניצוח).
חינוך: בעבר הרחוק הייתי מורה ומחנך ואח"כ ניהלתי בי"ס תיכון קיבוצי.
ניהול: אני עוסק בניהול קרוב לארבעים שנה (ניהול בי"ס, ניהול אולפן למוסיקה, ניהול מערכת החינוך של הקיבוץ, מזכיר קיבוץ (בשני קיבוצים גדולים) במשך 13 שנה).
כמו כן עסקתי בבינוי קהילתי במסגרת מכללת "אורנים" ובפיצוח החשיבה במסגרת מכון "ברנקו וייס".
תרומה לחברה ועזרה לזולת הם ערכים מרכזיים בחיי ולכן אני פעיל בקיבוץ בהתנדבות בתחומי החברה והתרבות, ולפני מספר חדשים הוצאתי ספר על העשור הראשון של קיבוצי (1930-1940) וכיום אני שוקד על ספר המשך.
יש לי השכלה רחבה (תואר ראשון בחינוך ובמוסיקה, תואר שני בניהול מערכות חינוך, תואר שלישי בחינוך; לימודי הנחית קבוצות באינטליגנציה רגשית, לימודי אימון והשתלמויות רבות בנושאים מגוונים.

ספר לנו איך הגעת לעסוק בתחום

אני עוסק שנים רבות בתחומים קרובים ולאט לאט הבנתי (מהתבוננות פנימית ומשיחות עם אנשים), שיש לי יכולת רבה לעזור לאנשים ברמה הפרטנית וברמה הקהילתית (סבלנות, הכלה, הקשבה, אינ' רגשית ורצון לעזור, מנהיגות).
וכשהתמניתי למזכיר קיבוצי ב- 2003 החלטתי ללמוד דיסציפלינות רלבנטיות ולהעמיק את הידע שלי באלו. כששמעתי על הקורס בטכניון (דרך איגוד המאמנים) הבנתי שזהו זה, ונרשמתי.
הקורס שינה תפיסות שונות בחיי לגבי תהליכים עם בני אדם ויעילות הטיפול בהם.
בשל המחסור בזמן לא התחלתי לאחר הכשרתי והסמכתי למאמן, לעסוק באימון באופן ישיר ולפרנסתי, אך השתמשתי רבות בכלי האימון בעבודתי כמזכיר קיבוץ.
עם יציאתי לפנסיה החלטתי שהגיע הזמן לחזור לזה ולהתחיל לעסוק באימון באופן ישיר לצורך מימוש ערכי ולצורך הגדלת הכנסתי. כדי הוריד חלודה ולהיכנס למסגרת מסודרת עברתי קורס הכשרת מאמנים נוסף (הפעם ע"י בי"ס "לוגוס" דרך לשכת המאמנים) שנתן לי גישות שונות וכלים נוספים.
היום אני מכיר בהחלט את שפת האימון והאימונים האחרונים שעשיתי במסגרת הפרקטיקום של לשכת המאמנים
(בקרוב אקבל הסמכה גם מהם) מאשרים את התאמתי וכשרוני בתחום זה (המתאמנים אומרים לי כל הזמן שמרגיש להם שאני מאמן וותיק).

מה ה"אני מאמין שלך כמאמן"

מקובל לחשוב שתהליך סוציאליזציה הוא תהליך איטי וארוך המתקיים באמצעות חינוך (ע"י הורים, בני הגיל, מערכת החינוך, אמצעי התקשורת והקהילה המיידית)
ולכן דפוסי ההתנהגות והפעולה של אנשים המוטמעים בתהליך זה הם עמוקים וקשה מאד לשנותם.
ואכן, באימון ניתן לראות בד"כ שדפוסי פעולה מהילדות חוזרים גם בגיל המבוגר.
מכאן גם שקשה מאד לבצע שינוי ממעלה שנייה שהוא שינוי ערכי תודעתי כמו גם התנהגותי עמוק ולא "עוד מאותו דבר".
שינויים כאלו קורים או בטיפולים נפשיים/רגשיים בתהליך ארוך של מספר שנים, או באירועים דרמטיים בהם חווים טראומה (מלחמה, מחלה קשה, אבדן של בן משפחה וכו').
האימון הוא חלק מגישה ביהביוריסטית הטוענת שאפשר לעשות שינויים ואפילו משמעותיים גם בזמן קצר בתנאי שהתהליך הוא ממוקד והוא מחובר לערכים ולאנרגיות של המתאמן.

תן לנו דוגמאות לתהליכים בולטים שהעברת

יזמתי, תכננתי והובלתי בתחילת שנות ה- 90 תהליך של שיתוף בין ארבעת בתי הספר התיכוניים של מ.א. מטה אשר.
התהליך הוגדר כפרויקט ניסויי של משרד החינוך. ניהלתי אותו במשך שבע שנים. הוא קיים עד היום (קרוב לשלושים שנה).

יזמתי והובלתי את תהליך השינוי (הפרטה) בקיבוצי. התהליך לקח 5 שנים והשינוי החל לפני 11 שנים.
קבלתי הרבה מחמאות על דרך הובלת התהליך (שינוי קהילתי הוא תהליך מאד קשה ובו מהמורות רבות) וזה הוביל לבחירתי ברוב גדול מאד לקדנציית ניהול נוספת.

באחד האימונים הובלתי מתאמן לחשיבה אחרת על פלונטר משפחתי וזה הוביל אותו לפתרון המשבר והוא אסיר תודה עד היום.

איזה עצה יש למתאמן שמתחיל תהליך?

תשאל את עצמך:
האם ברור לי שאני רוצה לעשות שינוי כלשהו, או לממש מטרה כלשהי?

האם אני יכול לעשות את זה לבד או שאני זקוק להכוונה ולעזרה בתהליך?
למה דווקא עכשיו?
האם יש לי זמן וכסף לתהליך?
והאם אני פנוי רגשית ונפשית לצלול לתוכו?

אם ענית על הכול בחיוב ויש לך משאלת לב ומטרה ברורה אתה בשל לאימון.

איפה תהיה בעוד עשור?

בעוד עשור אני רואה את עצמי נהנה מחיי בקרב משפחתי, ממשיך לתרום לחברה בה אני חי ועוזר לאנשים במידת יכולתי ועוסק באימון, בגישור ובהנחיית קבוצות באינטליגנציה רגשית.

מה דעתך על ההתפתחות בתחום האימון?

אם אני משווה את הקורס שלמדתי לפני 10 שנים לקורס שסיימתי לפני מספר חדשים אני יכול לומר שהגישה הבסיסית של תחום האימון לא השתנתה, יש דגשים שונים והרבה כלים חדשים.
כמו כן עם החלת הדיסציפלינה האימונית לתחומים נוספים (מעבר לאימון האישי) יש תהליך של התמקצעות.

אם היית יכול, איזה קורס חובה היית מיישם על תלמידי ביה"ס?

כישורי חיים – פיתוח יכולות התמודדות בעולם משתנה במהירות.
טיפוח אינטליגנציה רגשית (תוך אישית ובין אישית); הכנה רגשית ונפשית לעולם התעסוקה העתידי; התמודדות עם אלימות בחברה;
היכולת לשים גבולות ולעצור תהליכי התמכרות וניכור; חיים נכונים עם הטלפון הסלולארי ועוד.
הקורס ילמד בדרך של סדנאות תוך חיבורו לעולם האמיתי, וסימולציות לגבי העולם העתידי בכלי אימון ובכלים אחרים.

תשאיר אותנו עם מסר חיובי לסיום

אם אין אני לי מי לי – ההחלטה על דרך חשיבתי ועשייתי בחיי היא בידי;
כשאני לעצמי מה אני – היה נאמן לעצמך;
ואם לא עכשיו אימתי – הזמן קצר והמלאכה מרובה ולא כדאי לדחות.
והעיקר לא לפחד. המעז מנצח.
אם נחשוב חיובי, נאתגר את עצמנו, ונעיז לקפוץ למים נשיג את משאלות ליבנו!!!

תודה רבה לך מתן פלג על השיתוף מעורר ההשראה, שמחנו להכיר.

ד"ר מתן גפן – מאמן אישי